איך בדיוק פעילות גופנית הופכת לתרופה בפרקינסון ?

שלום חברים 🙂, 

במאמרים הקודמים תיארנו את ההטבות שניתן לקבל אם מבצעים פעילות גופנית למי שמתמודד עם  פרקינסון והדגמנו סוגי אימונים מומלצים לביצוע . 

שאלה אחת נשארה ללא מענה, מה בדיוק קורה כאשר מתאמנים שמביא לשיפור במחלת הפרקינסון ? מה הם המנגנונים דרכם הפעילות הגופנית מביאה לשיפור בניידות, במצב מנטלי  ביכולת התפקוד, ובאיכות חיים ?

המאמר הזה אומנם לא חובה למי שפשוט רוצה להתאמן אבל הסקרנים שבכם (ואנחנו יודעים שאתם סקרנים 😜) יוכלו לקבל הבנה איך בדיוק הפעילות הגופנית משמשת כתרופה במחלת הפרקינסון.

מנגנוני הפעולה של פעילות גופנית : 

• שיפור סיבולת לב ריאה - נכון לאלו ללא פרקינסון ובמיוחד לאלו עם פרקינסון. אימונים אירוביים מביאים לשיפור היעילות של הגוף לעבוד עם חמצן, כלומר יש אפשרות להגדיל את כמות של הפעילות של הגוף. גם למתמודדים עם פרקינסון שהראו יכולת נמוכה של סיבולת בגלל המחלה פעילות גופנית משפרת את היכולת לתפקד לאורך זמן. 

דוגמא - יכולת ללכת יותר ולאורך זמן, יכולת לבצע פעולות יום יומיות לאורך זמן.

בקיצור שיפור בתפקוד ובאיכות החיים.

•  שיפור בכוח ומסת שריר - גם כאן, נכון לאלו ללא פרקינסון ובמיוחד לאלו עם פרקינסון. אימוני התנגדות  מביאים לשיפור בכוח המופק מהשרירים ובגודל השרירים. כל אלו מובילים לאפשרות לבצע פעולות נגד התנגדות בצורה קלה יותר ולבצע פעולות שלא יכלו לבצע בעבר כי היה קשה מדי. בפרקינסון חשוב לשמור על כוח על אחת כמה וכמה. עקב חוסר התנועה במחלה מסת השריר יורדת, יתרה מכך מי שסובל מריגידיות (כיווץ לא תקין של השריר) בהכרח סובל מחולשה של השריריםץ אם כן, חולי פרקינסון עם התקדמות המחלה נחלשים ומאבדים מסת שריר יותר מאנשים ללא פרקינסון באותו הגיל. 

דוגמא - מאפשר לעלות יותר מדרגות ובקלות גדולה יותר, מאפשר לסחוב קניות לבצע מטלות בית כבדות.

שורה תחתונה תפקוד יותר ואיכות חיים טובה יותר.

• הפרשת חומרים משמרי עצבים - זאת אחת התגליות המרעישות של העשור האחרון והיא תופעה ייחודית בפרקינסון. כאשר אדם עם פרקינסון מתאמן מעל סף ומשך מסוים מופרשים חומרים המשמרים את העצבים במוח . תזכורת קצרה, מחלת הפרקינסון נובעת עקב הרס ניווני של אותם עצבים במוח, לאחר פעילות גופנית מספקת  חומרים משמרים משתחררים ועוזרים לשמר את העצבים במוח על אף הפגיעה הניוונית . קצב הפגיעה בתאים יורד ויותר תאי עצב נשארים מתפקדים. לא מפתיע אם כן שמי שמבצע פעילות גופנית מפחית ב 30% את הסיכוי לחלות בפרקינסון (אין טיפול או תרופה שיודע לעשות את זה ) ומאטה את קצב התקדמות המחלה.

לדוגמא  - מחקרים הראו  שאלו המתאמנים ברמה מספקת מסוגלים להפחית סימפטומים מוטוריים (כמו רעד איטיות ונוקשות ממש כמו תרופה ) מה שמקנה תפקוד טוב יותר ואיכות חיים טובה יותר.

• הפרשת חומרים "משמחים" ומרגיעים"- נמצא שפעילות גופנית עוזרת לשפר מצב רוח ולהפחית חרדה. בחולי פרקינסון (אצל חלקם הדיכאון והחרדה אלו הן הבעיות המרכזיות) פעילות גופנית נמצאה מפחיתה דיכאון וחרדה, ההיתרון המרכזי שאין לה את תופעות לוואי כמו של תרופות נוגדות חרדה ודיכאון.

אפקט זה מתרחש מכיוון שלאחר אימון ישנה הפרשה של חומרים האחראים על ויסות מצב הרוח, ובנוסף משתחררים חומרים המובילים לרגיעה של הפעילות המוחית ובכך לירידה בחרדה לא תופתעו לשמוע שאותם חומרים המופרשים דומים לחומרים המופרשים עקב נטילת תרופות נגד דיכאון וחרדה רק ללא תופעות לוואי .

אחרי כל ההסברים, מי שהגיע עד לכאן....

כל הכבוד לא מובן מאליו 👍

ועכשיו ברצינות , לפעילות גופנית מנגנוני השפעה הדומים לאותן התרופות  הנלקחות להתמודדות עם מחלת הפרקינסון, ולכן לא בכדי פעילות גופנית נחשבת כתרופה להתמודדות עם מחלת הפרקינסון . 

מקווים שקיבלתם עוד מידע שיעזור לכם להפוך את הפעילות הגופנית לתרופה עבורכם 

לטיפים חשובים לאימון  לפרקינסון

לעקרונות המפתח לאימון מדויק בפרקינסון 

אהבתם?  הצטרפו לקהילה שלנו, תהנו מתכנים מיוחדים ושיחת הכוונה לפעילות גופנית מאיתנו  

מוזמנים לפנות אלינו לכל שאלה, עצה, הערה והארה

מקווה שקיבלת עוד מידע שיעזור לכם להתחיל להתאמן 

רק בריאות 

צוות אימון רפואי