פתאום עכשיו פתאום היום : אימונים בזמן כימותרפיה
- 3 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
האם מותר? מה אפשר להשיג? ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים !
שלום חברים 🙂
לא פעם פונים אלינו מתמודדים עם סרטן הנמצאים בעיצומם של טיפולי כימותרפיה ושואלים:
האם בכלל מותר להתאמן? האם זה בטוח? ומה באמת אפשר להשיג בתקופה כל כך מאתגרת?
בשורות הבאות נענה על השאלות האלו, נסביר למה חשוב לתאם ציפיות, ונציג כמה הנחיות בטיחות חשובות שכדאי להכיר לפני שמתחילים.
לפני הכול, חשוב להדגיש שהמידע במאמר הוא למטרות חינוכיות בלבד, לפני התחלת כל תוכנית אימונים יש להתייעץ עם הצוות המטפל ולקבל אישור בהתאם למצב הרפואי.
ועכשיו לשאלת הטריליון דולר...
האם בכלל כדאי ומותר להתאמן בזמן טיפולי כימותרפיה?
התשובה היא כן.
מחקרים מראים שמתמודדים עם סרטן שהתאמנו במהלך טיפולי הכימותרפיה, במסגרת תוכנית מותאמת ומפוקחת, לא חוו יותר אירועים חריגים מאלו שלא התאמנו. כלומר, כאשר הפעילות מבוצעת בצורה נכונה ומתוכננת – היא נחשבת לבטוחה.
חשוב לזכור שגם ההתדרדרות בתפקוד הגוף לא מחכה לסיום הטיפולים. כבר מתחילת הכימותרפיה מתחילים שינויים במסת השריר, בכושר הגופני וברמת התפקוד. ככל שמחכים יותר עם תחילת האימונים, כך קשה יותר להשיב את מה שאבד בהמשך.
למה כדאי לצפות? ומה היתרון בלהתחיל דווקא עכשיו?
למרות שהאימונים מומלצים מאוד, חשוב להבין שזה לא השלב לשבור שיאים אישיים.
תוכנית האימונים צריכה להיות מותאמת לרמת הכושר, לרמת האנרגיה ולמצב הבריאותי בכל יום מחדש. אם התאמנתם בעבר, מומלץ להתחיל בפעילויות שאתם כבר מכירים. אם לא, אפשר להתחיל בהליכות, בתרגילי כוח בסיסיים כנגד משקל הגוף או בתרגילי התנגדות פשוטים.
זה לא הזמן לבנות תוכנית אימונים אגרסיבית או לשאוף לשיפור ביצועים משמעותי, אפשר בהחלט להגיע לאולימפיאדה... אבל זה לא הזמן להתחיל להתכונן אליה.
ברוב המקרים המטרה תהיה לבצע 2–3 אימונים איכותיים בשבוע, המשלבים פעילות אירובית ואימוני כוח בעצימות קלה עד בינונית. חשוב להקשיב לגוף ולוודא שהאימון משאיר לכם מספיק אנרגיה להמשיך את שגרת היום, ולא מרוקן אתכם לחלוטין.
מה חשוב לדעת לפני שמתחילים?
הדגש החשוב ביותר בתקופה הזו הוא בטיחות.
לפני התחלת פעילות גופנית מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע המכיר את התחום האונקולוגי.
הנה כמה דשי בטיחות חשובים:
בדיקות דם
טיפולי כימותרפיה עלולים להשפיע על מרכיבי הדם, ולכן חשוב לעקוב אחר תוצאות בדיקות הדם לפני האימון.
אנמיה – כאשר קיימת ירידה בכדוריות הדם האדומות, אין לבצע אימון כאשר ערך ההמוגלובין נמוך מ־8.5 גרם/ד"ל. אימון במצב כזה עלול להוביל לעילפון, נפילות, הפרעות קצב ואף לפגיעה בכליות.
ירידה בתאי הדם הלבנים – כאשר מערכת החיסון מוחלשת, קיים סיכון גבוה יותר לזיהומים. במקרים אלו מומלץ להימנע מאימונים במקומות הומי אדם ולפעול בהתאם להנחיות הצוות המטפל.
טסיות דם נמוכות – כאשר מספר הטסיות נמוך (לרוב מתחת ל־40–50 אלף), הסיכון לדימום בעקבות חבלה עולה משמעותית ולכן יש להימנע מפעילות העלולה לגרום לפציעה.
נוירופתיה
נוירופתיה היא אחת מתופעות הלוואי השכיחות של חלק מטיפולי הכימותרפיה, והיא מתבטאת בירידה בתחושה, נימול או תחושת זרמים בכפות הידיים והרגליים.
מצב זה עלול להעלות את הסיכון לנפילות ולפציעות. לכן מומלץ להשתמש בכפפות בזמן אימוני כוח, לנעול נעלי ספורט תקינות עם גרבי כותנה, ובמקרה של הפרעה בשיווי המשקל לעבור הערכה אצל איש מקצוע לפני התחלת האימונים.
מה אפשר להשיג מפעילות גופנית בזמן כימותרפיה?
הפחתת תשישות
זה אולי נשמע מפתיע, אבל דווקא בזמן טיפולי הכימותרפיה פעילות גופנית היא אחת הדרכים היעילות ביותר להפחתת תשישות.
כבר ידוע שפעילות גופנית היא הטיפול הלא-תרופתי היעיל ביותר לתשישות הקשורה לסרטן, אך המחקרים מראים שההשפעה נשמרת גם במהלך הטיפולים עצמם.
בסרטן השד, למשל, נמצא שכמעט 60% מהמתאמנים חוו ירידה משמעותית בתשישות. הנתון המרשים עוד יותר הוא שאצל מי שביצעו שילוב של אימוני כוח ואימונים אירוביים, הסיכוי להפחתה משמעותית בתשישות הגיע לכ-80%.
זו דוגמה מצוינת לכך שלא רק עצם הפעילות חשובה, אלא גם הדרך שבה היא נבנית. בדיוק כמו תרופה – גם לאימון יש מינון, סוג ועצימות שמשפיעים על התוצאה.
שיפור הסבילות לטיפולי הכימותרפיה
מספר מחקרים, בעיקר בקרב נשים עם סרטן השד, מצאו שמתאמנים הצליחו לסבול טוב יותר את טיפולי הכימותרפיה, ובחלק מהמקרים היה ניתן לשמור על מינון הטיפול המתוכנן ללא דחיות או הפחתות.
הממצא הזה משתלב עם מה שכבר ידוע כיום – מסת שריר טובה יותר קשורה ליכולת טובה יותר להתמודד עם הטיפולים.
שמירה ואף שיפור במסת השריר
החדשות המעודדות הן שגם במהלך הכימותרפיה ניתן לשמור על מסת השריר, ואף לשפר אותה, באמצעות אימוני התנגדות מותאמים. בכך ניתן להגיע להמשך הטיפולים במצב גופני טוב יותר ולהגדיל את היכולת להתמודד עם המחלה.
לסיכום
הנתונים מדברים בעד עצמם.
ברוב המקרים מומלץ להתחיל לבצע פעילות גופנית כבר במהלך טיפולי הכימותרפיה, ולא להמתין לסיומם.
נכון, חשוב לתאם ציפיות ולהבין שהגוף לא נמצא בשיאו בתקופה הזו. חשוב גם להכיר את מגבלות הבטיחות ולהתאים את תוכנית האימונים למצב הרפואי.
אבל אם הפעילות מתבצעת בצורה נכונה ובהכוונה מקצועית, אין סיבה לחכות עד סוף הטיפולים. דווקא עכשיו אפשר להתחיל לשמור על הגוף, להפחית תופעות לוואי ולהניח בסיס טוב יותר להמשך הדרך.
רק בריאות
אימון רפואי הופכים את הפעילות הגופנית לתרופה




תגובות