לעזור לאינסולין לעזור לכם – על פעילות גופנית בשילוב טיפול באינסולין
- 24 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
שלום חברים 🙂
במאמר הקודם דיברנו על מקומו של האינסולין בטיפול בסוכרת, והסברנו מדוע כיום אין סיבה לחשוש ממנו כאשר הרופא ממליץ להתחיל טיפול.
הפעם נרצה לענות על שאלה חשובה לא פחות:
איך פעילות גופנית יכולה להפוך את הטיפול באינסולין ליעיל יותר?
אינסולין הוא המפתח – אבל מה קורה שהמנעול התקלקל?
כפי שהסברנו במאמר הקודם, אפשר לדמות את האינסולין למפתח.
תפקידו הוא לפתוח את "הדלת" של תאי השריר והשומן ולאפשר לסוכר לעבור מזרם הדם אל תוך התאים, שם הוא משמש לייצור אנרגיה.
אצל אדם בריא, המפתח מתאים למנעול והדלת נפתחת ללא קושי.
לעומת זאת, בסוכרת מסוג 2 מתפתחת עם השנים תנגודת לאינסולין. במילים פשוטות, המנעול כבר לא מגיב למפתח כפי שהגיב בעבר. כתוצאה מכך, נדרשת כמות גדולה יותר של אינסולין כדי להכניס את אותה כמות סוכר אל תוך התאים.
בשלב הראשון הלבלב מצליח לפצות על כך ומייצר יותר אינסולין, אך עם השנים הוא מתקשה לעמוד בעומס ורמות הסוכר מתחילות לעלות.
כאן בדיוק נכנסת הפעילות הגופנית
אם אתם עוקבים אחרינו, אתם כבר יודעים שאחד היתרונות הגדולים ביותר של פעילות גופנית בסוכרת הוא הורדת רמות הסוכר.
אמנם בזמן האימון השרירים צורכים יותר גלוקוז ולכן הסוכר יורד באופן מיידי, אך זהו רק חלק מהסיפור.
ההשפעה המשמעותית יותר היא ההשפעה ארוכת הטווח.
פעילות גופנית מפחיתה את התנגודת לאינסולין. כלומר, היא גורמת לכך שהגוף מגיב טוב יותר לאינסולין הקיים.
אם נחזור לדוגמת המפתח והמנעול – הפעילות הגופנית לא מייצרת מפתח חדש, אלא גורמת למנעול לעבוד בצורה טובה יותר. כתוצאה מכך, אותו אינסולין מצליח לפתוח את הדלת בקלות רבה יותר.
אז איך זה עוזר למי שמטופל באינסולין?
כאן מגיע היתרון הגדול.
כאשר התנגודת לאינסולין יורדת, גם האינסולין המוזרק לגוף הופך ליעיל יותר.
במילים אחרות, כל יחידת אינסולין "עובדת" טוב יותר.
אצל חלק מהמטופלים, לאחר תקופה של פעילות גופנית סדירה ושיפור באורח החיים, ניתן לראות שיפור באיזון הסוכר, ולעיתים אף ניתן להפחית את מינון האינסולין – כמובן אך ורק בהתאם להנחיית הרופא המטפל.
בנוסף, שימוש במינוני אינסולין נמוכים יותר עשוי להפחית חלק מתופעות הלוואי של הטיפול, כמו עלייה במשקל, ובמקרים מסוימים גם להפחית את הסיכון לאירועי היפוגליקמיה.
כמה פשוט – ככה יעיל.
כלומר בניגוד לדעה הרווחת - מי שמטופל באינסולין חייב להתאמן לא רק כחלק מהטיפול במחלה אלא גם כדי כדי לשפר את יעילות הפעילות של האניסולין בגוף וכך להרוויח פעמיים מהפעילות הגופנית
אבל רגע לפני שרצים להתאמן...
חשוב לזכור שמי שמטופל באינסולין, במיוחד באינסולין קצר טווח או במשטרי טיפול מסוימים, נמצא בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה בזמן פעילות גופנית או אחריה.
המשמעות היא לא שצריך להימנע מפעילות גופנית.
להפך.
פשוט חשוב להכיר את כללי הבטיחות, לדעת מתי למדוד סוכר, כיצד להתאים את הארוחות או את מינון האינסולין במידת הצורך, ומה לעשות אם מופיעים סימנים של היפוגליקמיה.
מוזמנים להיכנס לקישור ולקרוא את המאמר המלא.
רק בריאות,
צוות אימון רפואי
הופכים את הפעילות הגופנית לתרופה
תגובות