כימו בריין - chemobrain, ערפל כימותרפי או מוח כימותרפי

chemobrain

האם כימותרפיה משפיעה על יכולת קוגנטיבית?

במאמר הזה אדבר על תופעת ה כימו בריין (chemobrain). יתכן ונתקלתם במושג או במושג מוח כימותרפי או ערפל כימותרפי. בכל המקרים מדובר על אותה התופעה.

כמה אנשים סובלים מכימו בריין? למי יש סיכוי גבוה יותר לחוות כימו בריין? איך מזהים שמדובר בכימו בריין ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם התופעה? תשובות לכל השאלות האלו במאמר הזה.

טיפולי הכימותרפיה הינם כלי מרכזי בסל התרופות הניתנות לטיפול בסרטן,

כמו לכל תרופה גם לכימותרפיה ישנן תופעות לוואי. זה אומר שהתרופה גורמת לדברים שלא התכוונו שתגרום. במחלת הסרטן הרבה מהקשיים של המטופלים נובעים מתופעות הלוואי של הטיפולים.

המושג "מוח כימותרפי" או ערפל כימותרפי" (בשפה מקצועיתpost Chemotherapy-induced chemobrain) פירושו מצב של פגיעה ביכולות קוגניטיביות.

יכולות קוגנטיביות הן היכולות שלנו לחשוב, להבין, ללמוד, ולזכור. זה כולל דברים כמו לפתור בעיות, להבין שפה, ולזכור מידע. זה חשוב בכל חלקי החיים שלנו, מהלימודים בבית הספר ועד לעבודה ולחיי היום-יום.

ע"פ מחקרים ערפל כימותרפי קורה ל-70% מהאנשים שמטופלים בכימותרפיה. אחרי שהטיפולים מסתיימים, רוב התופעות נעלמות. אלעומתם עד 30% מאלו שחוו את תופעות ה"ערפל כימותרפי" ימשיכו לסבול ממנו לטווח הארוך.

מחלימים רבים מתארים שזו אחת מתופעות הלוואי הקשות ביותר שנאלצו להתמודד עימן במהלך המחלה, לרוב היא פוגעת באיכות החיים ומקשה על חזרה למרקם חיים תקין כמו לפני המחלה.

למי יש סיכוי יותר גבוה לחוות כימו בריין?

כימו בריין היא תופעה מורכבת, הנתונים מראים לנו כמה דברים:

• שנשים חוות כימובריין יותר מגברים.

• אוכלוסייה מעל גיל 65.

• אלו עם מחסור בויטמין D.

• אנמים נוטים יותר לחוות "ערפל כימי".

• אירועים של דיכאון וכאב ככל הנראה משפיעים גם על פיתוח תופעה זו.

חשוב לזכור כיוון שמדובר בתופעה מורכבת אין גורם אחד ויחיד שיכול לחשוף אדם לחוות כימובריין יותר מאדם אחר.

בנוסף, יתכנו בעיות קוגניטיביות נוספות דומות ללא קשר למחלת הסרטן שאינן נחשבות כימו בריין. לא כל תופעת שכחנות שאופיינית עם הגיל היא ביטוי של תופעת "ערפל כימותרפי".

ארבעה דברים שעוזרים לנו לזהות שמדובר בכימו בריין:

1. היא נוצרת בעקבות טיפולי כימותרפיה.

2. היא לא  מלווה בשינוי אישיותי.

3. אין הפרעות במערכת התנועה כמו רעד במנוחה וחוסר שיווי משקל.

4. שימוש באותות וסימנים לתזכורת מאוד עוזרים בניגוד לבעיות קוגניטיביות אחרות.
   

מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם כימו בריין?

1. הכנה מנטלית לפני התחלת הטיפול הכימותרפי חשוב לדעת שזו תופעה שיכולה לקרות ורוב הסיכויים שזה יחלוף.

2. דווח לרופא ולצוות המטפל – הטיפולים שניתנים לסרטן ניתנים לאחר חשיבה של הרופא על היכולת של המטופל לעמוד בטיפולים. כמובן שלחשיבה זו נכנסת גם היכולת לעמוד בתופעות הלוואי. אם הצוות המטפל לא יודע שהתופעה נגרמה מהטיפול אין אפשרות לקבל החלטה נכונה על כדאיות של טיפול מסויים ולכן. חשוב תמיד ליידע.

3. טיפול תרופתי - אין כיום טיפול מאושר ל"מוח כימותרפי" אך ישנם תרופות שמטרתם לעכב את מנגנון הנזק שיוצרת התרופה המקורית ובכך להקל או למנוע את התופעה. רחבה היריעה מלהכיל את נושא ההתערבות הפרמקולוגית בתופעה, מי שמעוניין לקרוא עוד בנושא יוכל לעיין ברפרנס בסוף העמוד.

4. טיפול התנהגותי - נמצא כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT נמצא כעוזר לסובלים מהתופעה.

5. פעילות גופנית - פעילות גופנית עוזרת בשיפור תפקוד קוגניטיבי במגוון רחב של מקרים מעבר לסרטן, עוד על פעילות גופנית ותפקודי מוח ניתן למצוא כאן

6. אותות וסימנים - שימוש בטבלאות, יומן, מזכרים, הקצאת מקומות מוגדרים מראש למפתחות וטלפונים והתמדה בשגרה יחסית קבועה עוזרים לווסת את מידת ההשפעה של הסימפטומים על חיי היום יום.

אם אתם מטפלים או מסייעים למטופלים בהתמודדות עם כימו בריין הכנתי לכם בתחתית העמוד אינפוגראף קצר שמתמצת את כל המידע במאמר. אני מזמין אתכם להשתמש בו.

רק בריאות

ראובן ללוש,

צוות אימון רפואי

קבלו את המאמרים שלנו ישירות למייל -

מקורות

El-Agamy SE, Abdel-Aziz AK, Esmat A, Azab SS. Chemotherapy and cognition: comprehensive review on doxorubicin-induced chemobrain. Cancer Chemother Pharmacol. 2019