פעילות גופנית כתרופה – הכיצד

נתחיל במשל קטן, אדם שהתגלה אצלו לחץ דם גבוה מתבקש להגיע למשרד של הרופא על מנת להתחיל טיפול. האדם נכנס מתיישב ואומר : "ד"ר, הבנתי שמדדי לחץ הדם שלי גבוהים, קראתי קצת על המשמעויות של זה והייתי רוצה להתחיל בטיפול". הרופא מהנהן פותח את המגירה ושולף את התרופה ומניח אותה על השולחן ואומר: " אני רוצה שתיקח את התרופה

Dmitry Fischer/ Thinkstock

הזאת לפחות 5 פעמים בשבוע למשך חצי שעה כל פעם, תשתמש בה בעצימות בינונית ותמדוד לחץ דם לפני ואחרי ", האדם נראה די מבולבל כי התרופה שהונחה על שולחן הרופא היא משקולת של 5 ק"ג. האדם שואל את הרופא : "תגיד דוקטור אתה רציני, חשבתי שבאתי לכאן לקבל תרופה שתמשמש כטיפול ללחץ הדם הגבוה שלי", הרופא מחייך ואומר : " פעילות גופנית לפי המרשם שנתתי לך היא טיפול קו ראשון בבעיית לחץ הדם הגבוה שלך, והמרשם שנתתי לך מטרתו להפוך את הפעילות הגופנית לתרופה".

המשל הזה הוא המחשה של המצב היום מבחינת הידע הקיים לגבי פעילות גופנית והיחס שפעילות גופנית מקבלת בקרב אנשי המקצוע והמטופלים. יש היום הרבה ידע מחקרי די מוצק על ההשפעה הנרחבת והחיובית של פעילות גופנית, מאידך כמעט לא מתייחסים לפעילות גופנית כתרופה ולכן אינה ניתנת כהתוויה רפואית עם מרשם מדויק .

בפסקאות הבאות אנסה להסביר בצורה תאורטית איך תרופות עובדות באופן כללי, איך פעילות גופנית בשימוש נכון הופכת לתרופה, באיזה מקרים פעילות גופנית היא חלק עיקרי בטיפול במחלה.

איך בכלל תרופות עובדות ?

ככלל, כל חומר שנחשב לתרופה וניתן באופן חיצוני יזום אמור לייצר שינוי פיזיולוגי (שינוי בתהליכים הפנימיים במערכות הגוף) שיוביל לתגובה רצויה באחת ממערכות הגוף, לדוגמא תרופה להורדת לחץ דם נלקחת דרך הפה וצריכה להוביל לירידה בלחץ הדם. המנגנון בו התרופה עובדת הוא לרוב מנגנון קיים בגוף שהתרופה מפעילה אותו באופן מלאכותי כדי לייצר את האפקט הרצוי. דוגמא לתרופה להורדת לחץ דם, תרופה מסוג חוסמי אנזים ACE (אנלדקס, טריטייס) גורם לכך שהגוף ישמור פחות נוזלים ומלחים, הנפח היחסי יקטן ולחץ הדם יקטן, המקרה זה התרופה "התלבשה" על מנגנון קיים והפעילה אותו. כדי שאותה תרופה תעבוד היא צריכה להילקח במינון מסוים (שזה ריכוז החומר הפעיל במ"ג לדצ' ליטר), בתדירות מסוימת : כמה פעמים ביום \ שבוע \ חודש, כדי שכל פעם התרופה תפעיל את המנגנון הזה מחדש. השינוי אינו נשמר לאחר הפסקת התרופה הזו מפני שהמנגנון להורדת לחץ דם של אותו אדם אינו מצליח להתמודד עם לחץ הדם הגבוה לבד. זו רק דוגמא אחת כמובן, אך כאשר מדובר במחלות כרוניות (כאלה שאין יכולת לרפא אותם אלא רק לנהל ולהתמודד איתם) התרופה נלקחת באופן שוטף כדי לאזן את מערכות הגוף לערכים רצויים (במקרה של לחץ דם גבוהה ערכים מתחת ל 140/90 מ"ג כספית ). הדוגמא הזאת נכונה גם במקרה של:

סוכרת (Diabetes Mellitus)

אי ספיקת לב (Congestive Heart Failure)

אי ספיקת כליות כרונית ( Chronic Renal Failure)

מחלות חסימתיות ריאה כרוניות ( Chronic Obstructive Pulmonary Diseases)

פרופיל שומנים לא תקין(Dyslipidemia )

מחלות ראומטולוגיות (Rheumatic Disease)

שחיקת מפרקים ( Osteoarthritis )

ו.... סרטן ( על איך פעילות גופנית עוזרת בסרטן נרחיב בפוסט נפרד)

עניין שחשוב לדעת לגבי תרופות הוא שלכל תרופה יש תופעות לוואי, כן כל תרופה. הכוונה בתופעות לוואי היא שמעבר לאפקט הרצוי של התרופה היא מייצרת גם תהליכים פיזיולוגים לא רצויים, חלקם שליליים וחלקם לא. כאשר הרופא נותן מרשם לתרופה חלק מתהליך קבלת ההחלטות מתייחס לתופעות הלוואי שעלולות להיווצר.

פעילות גופנית בשירות הרפואה: או איך זה בדיוק הופך לתרופה ?

רובכם ככל הנראה מסכימים עם ההנחה שפעילות גופנית חשובה באופן כללי לחיים בריאים, אך לרוב הכוונה היא שתנועה כללית טובה לחיים בריאים באופן כללי, וזה דומה לאמירות כמו : " קח פרי ותהיה לי בריא" או "תחשוב טוב יהיה טוב", כאן בדיוק מתפספסת הנקודה של שימוש בפעילות גופנית כתרופה. פעילות גופנית מייצרת שינויים פיזיולוגים מאוד מסוימים בתוך הגוף בטווח זמן בקצר והארוך (אקוטי וכרוני בהתאמה), תאמינו או לא חלק מהשינויים שהיא מייצרת דומים לשינויים הפיזיולוגים שאנו מבקשים לבצע דרך תרופות במחלות מסוימות. נחזור לדוגמא של לחץ הדם הגבוה, במקרה זה נרצה תרופה שמורידה את לחץ הדם, אפשר להשיג זאת בכמה מנגנונים אך באופן כללי מדובר מנגנון אחד הוא שחרור נוזלים מהמערכת ( עם מלחים וסוכרים) או הרחבת כלי הדם. פעילות גופנית באופן חד משמעי מביא להרחבת כלי הדם וירידה של עד 10 מ"מ כספית סיסטולי בלחץ הדם שנמשך במקרה של פעילות אירובית בעצימות בינונית. הרחבת כלי הדם יכולה להימשך עד 8 שעות לאחר הפעילות הגופנית, שינוי זה קורה עקב מנגנון טבעי של הגוף המשחרר חומרים שגורמים באופן טבעי להרחבת כלי הדם. מבחינה הישרדותית הגוף שלנו "מתוכנת" להרחיב את כלי הדם כדי שהחמצן יגיע לרקמת השריר ויגביר את ההספק של החמצן לשרירים ובכך השריר לעבוד לפרק זמן שעולה על 3 דק'. לאורך זמן אדם המתאמן בעצימות בינונית בפעילות אירובית למשך חצי שעה ומעלה "מרוויח" ירידה של 8 מ"מ גר' כספית בלחץ דם הסיסטולי באופן קבוע, שינוי זה קורה עקב הפעילות החוזרת שהורידה את הקשיחות של כלי הדם. אם כך לא מפתיע שממליצים לאלו עם לחץ דם גבוה להתאמן באופן שירחיב את כלי הדם ויוריד לחץ דם כמעט כל יום. במקרה זה האפקט של הפעילות הגופנית נעלם לאחר יממה לכל היותר ולכן יש לתת "מנה" נוספת של פעילות גופנית כדי לקבל את אותו אפקט, בדיוק כמו התרופה מסוג חוסמי ACE דיברנו עליה שיש לקחת אותה כל יום כדי שהאפקט של הורדת לחץ הדם יתחדש.

חשוב לדעת, לרוב כדי שהאפקט הפיזיולוגי יתרחש הפעילות הגופנית חייבת להיות מעל עצימות מסויימת (כלומר לעבור סף מאמץ), בנקודה זו הרבה מאוד מהאנשים לא מצליחים, הם מבצעים פעילות גופנית אבל לא משיגים את השינוי הרצוי, הסיבה לרוב היא שהאימון לא היה איכותי מספיק כדי לעבור את הסף הדרוש לשינוי הפיזיולוגי המיוחל, הדבר משול לתרופה שאמורה להילקח 3 פעמים ביום ואותו אדם לוקח רק חצי כדור פעמיים ביום. במקרה זה הכמות של התרופה פשוט לא נלקחה במינון מספיק.

פעילות גופנית מייצרת במקרה הרע תופעת לוואי כמו כאבים שרירים עד 48 שעות, פציעות של גידים ושרירים יכולים להתרחש במצב של אימונים לא הדרגתיים מבחינת העומס. למען ההגינות צריך לציין שבמקרים של אימונים עצימים מאוד (כמו סדרת אימונים לתחרויות מרתון, טריאתלון או איש ברזל) יכולה להיווצר לאורך זמן תופעה של הסתיידות מסתמים, הופעת פרפור פרוזדורים ודיכוי של מערכת החיסון אבל... חשוב לזכור שמדובר רק במקרים של פעילות גופנית עצימה ממש שהרוב המוחלט של המתאמנים לא מגיעים בכלל לרמה הזאת.

מכל ההסבר הארוך מעלה ניתן להבין שפעילות גופנית מביא לאפקט דומה כמו של תרופה, יש לה הרבה פחות תופעות לוואי, ויש כמה אפקטים חיוביים נוספים כמו שיפור צריכת החמצן, נרמול פרופיל שומנים והורדת תנגודת אינסולין. אלו שאובחנו עם לחץ דם גבוה בדרך כלל יש גם בעיות עם המדדים שהוזכרו מעלה.

בגדול... כמה במחיר של אחד, כמעט ללא עלות, כמעט ללא תופעות לוואי.

בדרך לאולימפיאדה... עוצרים לבדיקה : בניית תוכנית אימונים והכוונה רפואית

אחרי ששכנעתי אותכם ואתם רצים להירשם לחדר הכושר, מנערים את האבק מנעלי הספורט ומקימים קבוצת וואטסאפ בשם "רצים ונהנים", עצרו....

כמו שהזכרתי קודם, כאשר אנחנו מבצעים פעילות גופנית כדי לטפל בבעיה רפואית יש להתייחס לפעילות הגופנית כמו ל:

ת ר ו פ ה, ולכן.... לכל בעיה רפואית יש המלצה ספציפית לפעילות גופנית, יש לנטר ולקבוע מדדים רפואיים שאותם אנו רוצים לשפר, יש לקבל מרשם מדויק לגבי סוג פעילות, תדירות, עצימות ומשך פעילות . כל אחד ברמת כושר שונה, התוכנית חייבת להיות מותאמת אישית לכל אחד. מעל הכל יש מקרים בהם צריך לקבל אישור והכוונה כדי להתחיל בפעילות גופנית כדי לוודא שחלילה לא מבצעים נזק לגוף או מחמירים את המצב הרפואי.

כאן יש שוני גדול באנשים שאנחנו קוראים להם "בעלי רקע רפואי" (אלו עם מחלה ספציפית שפעילות גופנית אמורה להינתן כטיפול) לבין "ללא רקע רפואי". אלו שהם ללא רקע רפואי יכולים להסתכל בהמלצות הכלליות המפורסמות על ידי משרד הבריאות ולהתחיל להתאמן, אלו שהם בעלי רקע רפואי בהם אנו רוצים שהפעילות הגופנית תשמש כתרופה רצוי מאוד לעבור אצל איש מקצוע שמבצע סינון והערכה ראשוני ויבנה תוכנית אימון בהתאם לממצאים עם פרקי זמן מוגדרים לביקורת כדי לבחון עם המטרה הרפואית הושגה. חלק מהתוכנית יכללו ליווי לאורך זמן, חלק אחת לכמה זמן וחלק רק בניית תוכנית ראשונית. החשוב כאן הוא אבחון, סינון והערכה על ידי איש מקצוע רפואי שיודע איזה מרשם מדויק לתת כדי להשיג את האפקט הרצוי, מנגד יודע מתי צריך להיזהר ומתי לשלוח לבירור כאשר המצב בעייתי מבחינת אימון.

ההמלצה היא להתחיל בפעילות אירובית ברת יישום כמו הליכה או אופניים, כדי לעקוב אחר הפעילות מומלץ במהלך הפעילות להשתמש במכשיר שמודד את הדופק או כזה שיכול למדוד צעדים, מרחק וזמן (כך תדעו מהי עצימות התרגול שלכם). האימונים הראשונים יכולים להיות עד 10-15 דק', יש להמתין 3 ש' לאחר ארוחה גדולה ולדאוג לשתייה מספקת במשך היום.

לכל שאלה מוזמנים לפנות אלינו

רק בריאות....

צוות אימון רפואי

imunref@gmail.com

www.imunref.com